חיים ללא חמצן
כמו הרבה גם אני צפיתי בכתבה באולפן שישי בטיפול באמצעות תאי לחץ.
מה זה תא לחץ?
לפי הבנתי, תא (בדמוי צוללת או מטוס) בו נושם המטופל חמצן בלחץ גבוה.
מדוע? כיוון שחמצן הוא מרכיב חיוני העוזר לרפא פצעים בגוף וחוסר בחמצן יפגע ביכולת הגוף לרפא באופן יעיל את פצעיו.
בצפייה בכתבה נדהמתי ממגוון הבעיות שככל הנראה נרפאות לחלוטין בעקבות תא הלחץ- בעיות כמו "עיכוב התפתחותי", הפרעות קשב וריכוז, טיפול בזיכרון, פצעים קשים, זיהום בעצמות, נזקי קרינה ועוד מגוון רחב של בעיות. ואם תרצו סתם לחדד את פעילות הגוף והראש בעיקר? זה בדיוק האמצעי.
מדהים לא?
תהיות רבות עלו בי ועדיין עולות.
הרי בחברה הולכת ומתפתחת, טכנולוגיה ואמצעים מפה ועד מחר, מדי יום צצה תרופה חדשה למחלה חדשה וכל אחד בטוח שהוא המציא את הגלגל מחדש , ולבסוף תרופת הקסם היא חמצן?!
אז אולי פספסנו משהו בדרך? אולי רצנו קדימה כל-כך מהר ששכחנו את הדבר הכי בסיסי שבאמצעותו אנו חיים והפסקנו לתת לו חשיבות – החמצן!
בני אדם חיים בין מבנים ובניינים, בבתים סגורים עם מזגן או חלון פתוח (במקרה הטוב). החדר סגור בלילה, הבית נעול ביום ובמשרד כמובן שאין עץ אחד שיספק את החמצן. ואפילו ברחוב, שפעם פעם היה יער, היום יש בו אולי עץ אחד כל עשרה מטרים.
יכול להיות (וזוהי השארה) שיש לגוף שלנו את הכוח והיכולת להתמודד עם כל הרעות של החברה המודרנית, אך פשוט לא סיפקנו לו את מה שהוא זקוק על מנת לרפא את עצמו? על מנת להתחדש?
ייתכן שאנחנו צריכים ללכת כמה צעדים אחורה והם לא מורכבים מאוד- יותר עצים, פחות בטון, יותר ירוק פחות אפור, יותר פתוח פחות סגור, יותר טבעי פחות עכור.
